מזח בית ינאי/כפר וויתקין
 | |
| מזח בית ינאי/כפר וויתקין - Jetty |
במקרה בעיון במפה מתקופת המנדט , 1940 בערך , נתקלתי במזח של כפר ויתקין
ומצורפות תמונות של המזח מרכיבת אופניים שהדרכתי בשבוע שעבר
ומצורפות תמונות של המזח מרכיבת אופניים שהדרכתי בשבוע שעבר
"מזח כפר ויתקין" -
הוא מזח מצפון למושב , שנבנה בשנת 1938 .
המזח התפרסם מפני שבו עגנה אוניית
הנשק של האצ"ל , אלטלנה . התירוץ הרשמי לבניית המזח היה הצורך לייבוא דשנים לפרדסים ולייצוא פרי ההדר דרך הים .
בפועל
שימש לעגינת ספינות מעפילים . בין השנים 1939-1934 הגיעו לחופי עמק חפר
ונתניה 16 אניות מעפילים , שחלקן עגן בחוף בית ינאי , שנחשב אז לאחד החופים
המתאימים ביותר להורדת מעפילים , הן בשל העובדה שהחול היה נקי מסלעים , והן
בשל קרבתו ליישובים עבריים .
הבעיה שהבריטים במהלך מלחמת העולם השנייה בנו באיזור בסיסים רבים ותחנת משמר החופים מצפון לבית ינאי של היום (המבנה משמש את משטרת ישראל היום) .
הבעיה שהבריטים במהלך מלחמת העולם השנייה בנו באיזור בסיסים רבים ותחנת משמר החופים מצפון לבית ינאי של היום (המבנה משמש את משטרת ישראל היום) .
אהרון ברעם כתב בספר "עמק חפר" (בהוצאת המועצה האזורית עמק חפר תש"ל) את הדברים הבאים על אודות המזח :
הרחבת ענפי המשק החקלאי ובייחוד גידולם הניכר של שטחי ההדר , הביאו
לשימוש מוגבר בזבל אורגני , שהובא ברובו מהחוץ .
לשם הקטנת הוצאות ההובלה , ואגב זה יצירת מקורות עבודה נוספים , עשה ועד הגוש מאמצים כדי להשיג רישיון לפריקת הזבל בחוף ימו של עמק חפר .
לאחר מסע ומתן ממושך פורסם בעיתון הרשמי צוו המתיר העלאת הזבל ופריקתו על שפת הים בקרבת כפר ויתקין .
הישג זה שימש "נעיצת קנה לכיבוש הים העברי בין חיפה לתל אביב" ( מתוך חוזר של ועד הגוש מיום 30 ביולי 1937) , שכן ברור היה כי נעיצת קנה זו סופה פעולה מורחבת ומוגברת בחוף ימו של עמק חפר .
לשם הקטנת הוצאות ההובלה , ואגב זה יצירת מקורות עבודה נוספים , עשה ועד הגוש מאמצים כדי להשיג רישיון לפריקת הזבל בחוף ימו של עמק חפר .
לאחר מסע ומתן ממושך פורסם בעיתון הרשמי צוו המתיר העלאת הזבל ופריקתו על שפת הים בקרבת כפר ויתקין .
הישג זה שימש "נעיצת קנה לכיבוש הים העברי בין חיפה לתל אביב" ( מתוך חוזר של ועד הגוש מיום 30 ביולי 1937) , שכן ברור היה כי נעיצת קנה זו סופה פעולה מורחבת ומוגברת בחוף ימו של עמק חפר .
בסוף קיץ 1937 פתח ועד גוש היישובים בעמק חפר במו"מ עם המוסדות הלאומיים על
בניין מזח קבוע .
השותפים למפעל זה היו: הקק"ל , חברת "נחשון" , ויישובי עמק חפר .
בקיץ 1938 נסתיים המו"מ על השתתפות הגופים לעיל במפעל .
עבודת בניית המזח החלה באוגוסט 1938 .
יישובי הגוש יסדו אגודה שיתופית ("חפר" בע"מ) שמטרתה הייתה להציב מסגרת חוקית לפעולות הכלכליות הקשורות בפיתוח שפת הים ולמפעלים אחרים שיוקמו .
השותפים למפעל זה היו: הקק"ל , חברת "נחשון" , ויישובי עמק חפר .
בקיץ 1938 נסתיים המו"מ על השתתפות הגופים לעיל במפעל .
עבודת בניית המזח החלה באוגוסט 1938 .
יישובי הגוש יסדו אגודה שיתופית ("חפר" בע"מ) שמטרתה הייתה להציב מסגרת חוקית לפעולות הכלכליות הקשורות בפיתוח שפת הים ולמפעלים אחרים שיוקמו .
אנקדוטה מעניינת מאתר המועצה האיזורית עמק חפר :
המפעל לא קם .
עוד לפני תחילת בנייתו המזח עורר התעניינותם של יזמים ומשקיעים .
תוך כדי דפדוף בתיקים ההיסטוריים גיליתי באופן אקראי לחלוטין מכתבו של יו"ר ועד המושבים והארגונים נהלל , צבי יהודה , המופנה לבן צבי , יו"ר יישובי עמק חפר. במכתבו צבי יהודה מדרבן את בן צבי להיפגש בדחיפות עם משקיען מחו"ל , השוהה כעת בארץ , המעוניין להקים מפעל לעיבוד שער חזיר .
ההצעה היא שהמפעל יקום על חוף ים התיכון "בשכנות עם המזח החדש העומד לקום" .
המפעל יביא שגשוג לעמק חפר .
תוך כדי דפדוף בתיקים ההיסטוריים גיליתי באופן אקראי לחלוטין מכתבו של יו"ר ועד המושבים והארגונים נהלל , צבי יהודה , המופנה לבן צבי , יו"ר יישובי עמק חפר. במכתבו צבי יהודה מדרבן את בן צבי להיפגש בדחיפות עם משקיען מחו"ל , השוהה כעת בארץ , המעוניין להקים מפעל לעיבוד שער חזיר .
ההצעה היא שהמפעל יקום על חוף ים התיכון "בשכנות עם המזח החדש העומד לקום" .
המפעל יביא שגשוג לעמק חפר .
 |
| המזח בבנייתו |
 |
| במפה מ 1952 |
