בורג' אל אחמר
לאתר עליו נדבר מספר רב של שמות .
רובם מזכירים את הצבע האדום הוא צבע הגבעות עליו הוא ממוקם - גבעות החול האדום של השרון .
אחרים מזכירים את המצודה או המבצר הנמצא כאן .
השמות הם בורג' אל אחמר (המגדל/מבצר האדום) , בורג' אלעטוט (המגדל הסדוק/המבוקע) , ברקתא , חורבת
בורגתא , ח'רבת אלבורג' (חורבת המגדל/מצודה) , טוריס רוביאה (מגדל אדום), טור רוז'
(מגדל אדום) .
המיקום
 |
| בורג' אל אחמר - מסומן בחץ |
 |
1 - צומת פנייה מכביש 57 לחניאל
2 - צומת פנייה למשתלה
3 - שרידי המצודה בורג' אל אחמר |
בורגתא הקדומה
ראשית ההתיישבות כאן היתה כנראה כבר בתקופת הברונזה המאוחרת
כנראה היה פה כפר קטן של חקלאים
מאוחר יותר משערים כי באתר הייתה בורגתא הקדומה.
כפר של מגדלי גפנים , כנראה שומרוני , או שבצמוד אליו היו שומרונים (או כותים בפי חז"ל)
המקום מוזכר לכן בתלמוד הבבלי :
"יין של ברקתא אסור מפני כפר פרשאי"
— בבלי עבודה זרה לא' א'
המקום מוזכר בתלמוד ירושלמי מסכת עבודה זרה בהקשר ליין שנוצר בו. בתלמוד דנו האם היין מתוצרתו הוא יין נסך:
בראשונה היו אומרים: יינה של אוגדור, למה הוא אסור ? מפני כפר פגש; ושל בורגתה?
מפני בירת סוריקה; של עין כושית ? מפני כפר שלם. חזרו לומר: פתוחה בכל
מקום אסורה וסתומה מותרת. נקובה וסתומה הרי היא כסתומה. רבי יצחק בן חקולה
אמר הרי זו כפתוחה.
— דף לג, ב פרק ה הלכה ד גמרא
היין נאסר היות שבורגתא הייתה קרובה ליישוב של השומרונים - "בירת סוריקה"
השם בורגתא גזור מהמילה הלטינית בורגי, כינוי למצד הגנה, אך גם
לתחנה ולמלון הסמוכים לצדי דרכים. בתלמוד מופיע המילה בצורת :בורגנין,
בורגין והיושבים בה נקראו בורגני. מונח נוסף מופיע בדברי חז"ל והוא בורגסין
והוא גזור מהמילה היוונית בורגסין.
ממערב לטול-כרם נמצאו שרידי חורבה , ששמה הערבי, א-זרקיה, שימר
אולי את זכרה של סוריקה.
ליד ניצני עוז , נמצאו שרידיה של חורבת אלפאריסיה , היא אולי כפר פרשאי.
המבנה הצלבני
המבנה היה כנראה ביצור מסוג מגדל (הושפע כנראה ע"י המגדל הנורמני שהיה נפוץ באירופה)
בתקופה הצלבנית הוא שימש כנראה כמרכז מינהלי וכאכסניה
לשיירות, שעברו מאיזור ההר שבמזרח לכיוון הים
שמו בתקופה הצלבנית היה טור רוז או Turris Rubea (משמעות שניהם המגדל האדום)
מהמבצר נותר הקיר החיצוני בגובה כ 15 מ' ובעובי כ 2 מ' , בנוסף יש חרכי ירי בקומה העליונה
בשרידי הקומה התחתונה יש שרידים של קמרוני חבית
דניס פרינגל שחפר כאן טוען שהיו כאן 2 קמרוני חבית הבנויים במקביל ומעליהם ששה קמרונות צולבים
שטח המגדל היה כ 60 מטר מרובע
 |
| קשת |
ההשערה היא שהמגדל שימש כמרכז מינהלי כפרי של מחוז קיסריה
הוא שמר על הדרך מאיזור נתניה (הכפר אום חאלד) שבו נמצאו שרידי המצודה רוג'ר דה לומברדי
הדרך המשיכה לכאן והלאה לקלנסווה בה יש שרידי מבצר ואולי לטלכרם שנקראה אז
ההערכה לאחר הסקר הארכאולוגי שנערך כאן בשנת 1983 היא שהמגדל נבנה בין השנים 1110 ל 1150 ונהרס ע"י הממלוכים ב 1265
 |
| הקיר - מבט ממערב למזרח |
שנת 1874, כתב החוקר הבריטי קלוד קונדר, שהיה במקום מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, כי יש במקום שרידי מבנים מוסלמים, כולל מגדל וחאן.
בקרבת מקום הוא מצא קברים עתיקים מצוירים ומטויחים וכן שרידי בריכת מים.
במפת PEF נקרא המקום Burj El Atot
 |
| Burj El Atot - PEF Map from 1880 |
|
 |
| במפת ז'קוטן 1799 |
מקורות
